לאחרונה החלו העבודות על האצטדיון העירוני והבינ"ל החדש בחיפה, שיקרא ע"ש סמי עופר. בתקשורת פורסם כי האצטדיון צפוי להיות הגדול בארץ וכי הוא ישמש בין היתר את נבחרת ישראל במשחקיה הבינלאומיים. כמו כן פורסם כי גג האצטדיון יצופה זהב, מה שיעניק לו את התואר "גג הזהב הגדול במזה"ת".
הנימוקים לציפוי הגג בזהב לא פורסמו, אולם ניתן להניח כי מתכנני האצטדיון סברו כי זו בחירה מרשימה אשר משדרת יוקרה. קשה לומר מה הייתה מעורבותו של סמי עופר בתכנון, אולם רוחו ניכרת בבחירה ראוותנית זו, שנדמית זרה לאופיה של חיפה ושל מדינת ישראל.
מדוע, בעצם, לא להחליף את הזהב שעל גג האצטדיון בתאים סולאריים פוטו-וולטאיים, ולנצל את אור השמש להפקת חשמל? שימוש באנרגיה סולארית במקום בחשמל שמופק ממקורות פוסיליים (דלקים מאובנים ומתכלים כמו פחם, נפט או גז) אינו פוגע בסביבה, לא מזהם את האוויר ומקטין את אפקט החממה. מדינות רבות בעולם מבינות זאת אט אט, וגם ממשלת ישראל משלמת עבור אנרגיה ירוקה יותר משוויה. לכן, ההשקעה שבהצבת תאים סולאריים מחזירה את עצמה תוך מספר שנים ולאחר מכן מכניסה רווח – רווח נקי במיוחד.
ההכרה בחשיבות האנרגיה חלופית מסבירה את קצב הגידול הגבוה של ענף ה-"Green-Tech" (הטכנולוגיה הירוקה) בעולם ובארץ במיוחד. חברות ישראליות, כמו חברת "סולל" מבית שמש, הן מהמובילות בעולם בפיתוח וייצור מערכות סולאריות להפקת חשמל. החלטה להציב פאנלים סולאריים על גג האצטדיון תיצור התעניינות ציבורית בנושא האנרגיה הירוקה ותתן זריקת עידוד לחברות דוגמת סולל.
האצטדיון ע"ש סמי עופר יכיל 32,000 מקומות ישיבה ויארח גם צופים מחו"ל, שיפקדו אותו באירועי ספורט בינלאומיים. אירועים כאלה יגררו תשומת לב תקשורתית גדולה שתופנה בחלקה גם למבנה האצטדיון. מכיוון שהאצטדיון יהיה אחד משעריה של ישראל לעולם, החלטות בנוגע למבנהו לא צריכות להעסיק רק את סמי עופר וגם לא רק את עיריית חיפה - מדובר בהחלטות בעלות משמעות ציבורית רחבה יותר.
אבל בסופו של דבר, מעבר לבחירה אסתטית או כלכלית, מדובר בשאלה של חינוך: כשנבוא לאצטדיון לצפות במשחקים עם ילדינו, איך נסביר להם שלמעשה ישראל אינה סוגדת להון, כאשר עגל זהב כזה ניצב מולנו? איך נסיט את ידם מהזהב המפתה, כשם שהסית המלאך את ידו של משה רבינו? בידינו האפשרות לבנות אצטדיון שיחנך ציבור ויציג לעולם ישראל ירוקה וברת קיימא, ישראל שמבינה את חשיבותן של חלופות ירוקות ותומכת בהן.
תום ישראלי ; הלל מליניאק ; עידו פרידלר
